איך לבחור גלאי אמוניה קבוע ללול

השאלה כמה אמוניה זה יותר מדי מכוסה ברמות אמוניה בטוחות בלול. המדריך הזה עוסק במכשיר עצמו: מה לחפש בדף הנתונים של גלאי קבוע, מה לשאול את המוכר לפני שהוא עולה על הקיר, ואיפה לשים אותו כשהוא מגיע.

למה גלאי קבוע ולא מכשיר נייד

מד נייד או ערכת שפופרות גלאי נותנים קריאה אחת, בנקודה אחת, ברגע שבו אתם במקרה בלול. יש לזה מקום. זו הדרך הפשוטה למדוד בגובה ראשי העופות, וזו בדיקה צולבת טובה לכל חיישן קבוע.

מה שהם לא יכולים לעשות זה לשמור על הלול בזמן שאתם ישנים. האמוניה מצטברת באוורור מינימום לאורך הלילה ויורדת כשהמאווררים מתגברים בבוקר, כך שהקריאה בסיבוב הבוקר רואה את סוף הבעיה ולא את אמצעה. גלאי קבוע מודד כל הלילה, כל לילה, והעקומה שהוא משאיר היא מה שלפיו מכוונים את אוורור המינימום.

השניים עונים על שאלות שונות, והם עובדים טוב זה לצד זה.

את הטווח והדיוק קוראים יחד

שתי שורות בדף הנתונים חשובות יותר מכל השאר: טווח המדידה והדיוק.

בגלאי גז, הדיוק נכתב בדרך כלל כאחוז מסוף הסקאלה (FS). המשמעות היא שהשגיאה היא מספר קבוע של ppm לאורך כל הטווח, באותו גודל ב-5 ppm וב-95 ppm. גלאי שנבנה למתקן אמוניה תעשייתי, עם טווח של מאות ppm, יכול להיות מצוין בתפקיד שלו ועדיין גס מדי ללול, שבו הספים שחשובים נמצאים בעשרות הנמוכות.

לכן בחרו טווח שמכסה את הסף שלכם עם מרווח, ולא רחב יותר. אחר כך בדקו את הרזולוציה, הצעד הקטן ביותר שהצג זז בו, כדי לראות עלייה איטית לפני שהיא הופכת למהירה.

גלאי האמוניה GF-201 ש-Henlytics משתמש בו מודד 0-100 ppm ברזולוציה של 0.1 ppm ובדיוק של ≤±3% FS, כלומר בטווח הזה עד 3 ppm. טווחים אחרים זמינים לפי הזמנה; ללול, הטווח הסטנדרטי הוא זה שכדאי לבקש.

שאלו על סחיפה לפני כל דבר אחר

תאי חישה של גז נסחפים עם הזמן. מה שחשוב הוא מה היצרן אומר לעשות עם זה. מוכר שלא יודע לענות על השאלות האלה מוכר לכם מספר שלא תוכלו לסמוך עליו בעוד שנה:

• כל כמה זמן מכיילים, ועם מה? תשובה רצינית נוקבת במרווח זמן ובגז ייחוס מאושר.
• מי עושה את זה, ואיך? במשק, דרך תפריט, או בשליחת המכשיר החוצה.
• אפשר להחליף את תא החישה בסוף חייו, או שזורקים את כל הגלאי?
• מה קורה כשהחיישן מתקלקל? גלאי שמראה אפס בשקט אחרי שכבל נלעס גרוע מאין גלאי, כי הצג נראה תקין.

ב-GF-201, דף הנתונים עונה על הכול. יש לו פיצוי טמפרטורה אוטומטי ותיקון סחיפה של האפס והטווח. הכיול נעשה מתפריט הלוח הקדמי, על ידי צוות מיומן ועם גז מאושר, לפחות פעם בשישה חודשים: איפוס באוויר נקי, אחר כך כיול טווח עם אמוניה בסביבות חצי מסוף הסקאלה שמוזרמת לחיישן שתיים עד שלוש דקות, ואז בדיקה שיציאות ההתראה והקריאות עדיין מגיבות. את התא מחליפים בסוף חייו, ואת פתח הגז שומרים נקי מאבק בין ביקור לביקור.

ודאו שהוא שורד בלול

לול הוא מקום חם, לח ומאובק. קראו את שורות הסביבה בדף הנתונים עם זה בראש:

• דרגת אטימות. ה-GF-201 בדרגת IP65.
• טמפרטורת עבודה. ממינוס 20 עד 50°C ב-GF-201.
• לחות. 10-95% לחות יחסית, ללא עיבוי. את הגלאי שומרים מהתזת מים, ולכן מתקינים אותו מחוץ לקו של צינורות השטיפה ורחוק ממקומות שמטפטפים.
• זמן תגובה. כמה מהר הקריאה משיגה את האוויר. בגלאי האמוניה GF-201 הוא ≤30 שניות (T90).

איפה הוא עולה על הקיר

דף הנתונים של GF-201 קובע את המיקום, והמדריך לרמות אמוניה משתמש באותו כלל:

• גבוה על הקיר, 0.3-0.6 מטר מתחת לתקרה: אמוניה קלה מהאוויר.
• מחוץ להישג העופות.
• ליד אזורי הצטברות ונקודות מתות באוורור.
• רחוק מפתחי כניסת האוויר ומצד המאווררים, כדי שיקרא את אוויר הלול ולא אוויר שנכנס או יוצא.
• מוגן מהתזת מים, מסילוני אבק ומפגיעות.

דבר אחד צריך לומר ביושר. ספי רווחה, כמו זה שבדירקטיבה 2007/43/EC של מועצת האיחוד האירופי, כתובים לגובה ראשי העופות, וגלאי בחלק העליון של הקיר לא נמצא בגובה הזה. מה שהגלאי הקבוע נותן הוא תיעוד רציף ועקבי של אותו אוויר, מאותה נקודה, לילה אחרי לילה, וזה מה שמראה מתי הלול הולך ומחמיר. אם צריך מספר בגובה הראש לביקורת, מדדו אותו במכשיר נייד בגובה העופות ורשמו אותו לצד הקריאה הקבועה מאותו רגע. אחרי כמה מחזורים תדעו איך השתיים משתוות בלול שלכם.

הוסיפו CO2, בגלאי משלו

האמוניה עולה כשהמצע נרטב והאוויר לא מתחלף מספיק מהר. ה-CO2 עולה כשהאוויר לא מתחלף מספיק מהר, וזהו. כשקוראים אותם יחד, הם אומרים אם מדובר בבעיית מצע או בבעיית אוורור. בתקופת האומנה, בלול סגור ומחומם, ה-CO2 הוא זה שצריך לעקוב אחריו מקרוב.

כל GF-201 נושא תא חישה לגז אחד, ולכן ה-CO2 הוא גלאי שני, GF-201 ל-CO2, שמודד 0-5000 ppm. שניהם יושבים על אותו כבל RS485 עד הבקר, כל אחד עם כתובת משלו, ושתי הקריאות מופיעות על אותו גרף של הלול.

מה אומרים ספי ההתראה

לגלאי יש בדרך כלל שני סוגי התראה, וכדאי לדעת איזה מהם אתם מגדירים.

הממסרים של הגלאי עצמו. ל-GF-201 יש התראה בשני שלבים, נמוך וגבוה, כל אחד על ממסר משלו, ושתי הרמות ניתנות להגדרה חופשית. הממסרים האלה מפעילים צופר או נורה מקומיים בלול. הם עובדים בין אם משהו מחובר אחריהם ובין אם לא, ובגלל זה שווה לחווט אותם.

ההתראה שמגיעה לטלפון. אותה מגדירים לכל חיישן בלוח הבקרה. היא זו שמוציאה מישהו מהמיטה, ולכן היא יושבת מתחת לסף שאתם עובדים לפיו, לא עליו, כדי שלצוות יהיה זמן להגביר אוורור קודם. מה שהופך אותה לשימושית בלילה הוא פחות המספר ויותר מה שקורה אחרי שהיא נשלחת: האם היא חוזרת עד שמישהו עונה, והאם תדעו כשהלול חזר לתקין. אם האמוניה עולה בזמן שמחשב האקלים מראה שהמאווררים פועלים, בדקו שהם באמת מסתובבים: ראו מה קורה כשהאוורור בלול נכשל.

איך Henlytics מודד את זה

Henlytics מתקין גלאי אמוניה GF-201 גבוה על הקיר בכל לול, ולצדו גלאי GF-201 ל-CO2 וחיישני טמפרטורה ולחות. הם מתחברים ב-RS485 Modbus לבקר Genesis בלול, שמדווח ברשת הסלולרית ללוח בקרה אחד לכל הלולים. את הספים קובעים לכל חיישן; ההתראות מגיעות לטלפון של כל מי שבחשבון המשק וחוזרות עד שמישהו מאשר אותן, וחיישן מנותק או בקצר מופיע כתקלה ולא כמספר. הוא עובד לצד מחשב האקלים הקיים.

ראו ניטור אמוניה ו-CO2 לחיישנים ולאופן ההתקנה.