CO2 בתקופת האומנה: חום בלי אוויר עומד

יום ראשון. הלול חומם יום לפני הקליטה, האפרוחים פרוסים מתחת לתנורי האומנה, והטמפרטורה במחשב האקלים בדיוק איפה שמדריך הגידול אומר. הלול סגור היטב, כי כל פתח מוציא חום יקר.

זה השלב שבו הכי קל לקרוא את הטמפרטורה והכי קל לשכוח את איכות האוויר. זה גם השלב שבו הכי סביר שפחמן דו-חמצני יצטבר, כי כל מה ששומר על האפרוחים חמים שומר גם על האוויר בפנים.

מאיפה מגיע ה-CO2

בלול אומנה יש שני מקורות שחשובים.

העופות. כל עוף נושף CO2. האפרוחים קטנים, אבל הם רבים, ובלול סגור מה שהם מפיקים מצטבר.

התנורים. תנורי גז ומחממי אומנה בשריפה ישירה שורפים בתוך הלול ומשחררים לתוכו את גזי השריפה, ביניהם CO2. זה יעיל מבחינת חום, כי שום דבר לא הולך לאיבוד בארובה, וזה אומר שהחימום וה-CO2 עולים יחד. ככל שהלילה קר יותר, התנורים עובדים חזק יותר ומוסיפים יותר CO2 ללול שכבר נמצא באוורור מינימום.

תנורים עקיפים שמוציאים את הגזים החוצה מסלקים את רוב המקור השני. המקור הראשון, העופות, תמיד קיים.

למה המדחום לא מספר

התפקיד העיקרי של מחשב האקלים באומנה הוא להחזיק את טמפרטורת היעד. הדרך הזולה ביותר לשמור על חום היא להחליף כמה שפחות אוויר, ומחשב אקלים עושה את זה טוב מאוד: קו הטמפרטורה נשאר שטוח ועל היעד בזמן שהאוויר מאחוריו נעשה גרוע יותר.

לכן הטמפרטורה לבדה לא יכולה לומר אם אוורור המינימום מספיק. הטמפרטורה אומרת שהתנורים עומדים בקצב. היא לא אומרת כלום על כמות האוויר הצח שהאפרוחים מקבלים. ה-CO2 עונה על השאלה השנייה ישירות, כי הוא עולה בכל פעם שחילוף האוויר מפגר אחרי מה שהעופות והתנורים מייצרים.

לאיזה סף לעבוד

הסף שמחייב אתכם הוא זה שבתקן הרווחה, בחוזה עם המשווק או במדריך הגידול של הזן. כנקודת ייחוס, דירקטיבה 2007/43/EC של מועצת האיחוד האירופי דורשת שה-CO2 לא יעלה על 3000 ppm ושהאמוניה לא תעלה על 20 ppm, שניהם בגובה ראשי העופות, בפטמים שמגודלים בצפיפויות גבוהות.

אצל אפרוחים, “גובה ראשי העופות” קרוב מאוד למצע. חיישן שמותקן בגובה שהייתם משתמשים בו בשבוע האחרון קורא אוויר שאינו האוויר שהאפרוחים נושמים ביום השלישי. באומנה התקינו את נקודת החישה נמוך, באזור שהאפרוחים באמת משתמשים בו, ורחוק מהפליטה הישירה של התנורים.

למצוא את האיזון

אומנה היא איזון בין חום לאוויר. מעט מדי אוורור וה-CO2 מטפס; יותר מדי וחשבון הגז מטפס והאפרוחים מצטננים. המטרה של מדידת CO2 היא לעשות את האיזון הזה על בסיס נתונים.

בפועל:

• עקבו אחרי ה-CO2 בלילה. השעות הקרות הן אלה שבהן התנורים עובדים הכי חזק והאוורור הכי נמוך.
• הגבירו את אוורור המינימום בצעדים קטנים כשה-CO2 מתקרב לסף שוב ושוב, ועקבו מה קורה לטמפרטורה ולצריכת הגז.
• השוו בין לולים. אם לול אחד מחזיק CO2 גבוה יותר מהאחרים באותן הגדרות, בדקו פתחים חסומים, תקלה בתנור או צפיפות שונה.
• שמרו את ההיסטוריה. הלהקה הבאה מתחילה עם ההגדרות שעבדו, במקום להתחיל שוב מהמדריך.

אחר כך מגיעות הלחות והאמוניה

לול אומנה סגור גם מחזיק לחות. האפרוחים, תנורי הגז והשתייה מוסיפים מים לאוויר, ובלי מספיק חילוף הם נשארים במצע. מצע רטוב בתחילת הלהקה הוא מה שמניע את האמוניה בהמשך, ולכן אומנה עם CO2 ולחות גבוהים מופיעה לעתים קרובות מאוחר יותר בלהקה כבעיית אמוניה.

זו הסיבה לקרוא CO2, לחות, טמפרטורה ואמוניה יחד מהיום הראשון. ראו רמות אמוניה בטוחות בלול להמשך הסיפור.

תקלות בתנורים ובמאווררים

אותו לול סגור שהופך את ה-CO2 לדאגה הופך גם תקלות ציוד לדחופות. אם תנור נכשל בלילה קר, הטמפרטורה יורדת מהר. אם המאווררים של אוורור המינימום נעצרים, ה-CO2 והלחות עולים. התראת טמפרטורה תופסת את הראשון; חיישן זרם על כל מאוורר והתראת CO2 תופסים את השני. ראו מה קורה כשהאוורור נכשל.

איך Henlytics מודד את זה

Henlytics מתקין גלאי CO2 קבוע בכל לול לצד חיישני האמוניה, הטמפרטורה והלחות. גלאי ה-CO2 GF-201 מודד בטווח 0-5000 ppm ברזולוציה של 1 ppm ובזמן תגובה של 15 שניות או פחות (T90), מציג את הערך על הצג שלו, ויש לו ממסרי התראה לצופר מקומי. הקריאות עוברות בסלולר ללוח בקרה אחד לכל הלולים, עם התראות לטלפון בספים שאתם קובעים, לצד מחשב האקלים שכבר מותקן.

ראו ניטור אמוניה ו-CO2 לחיישנים ולאופן ההתקנה.